הסיפור של שלג
שלג היה חתול פרסי מתוק ומפונק בן 5 שנים. שלג חי בבית מאז היותו גור ומעולם לא הגיע לוטרינר לצורך בדיקות או חיסונים. יום אחד שמו לב הבעלים כי שלג אינו כתמול שלשום, הוא סירב לאכול ולשתות, ישן הרבה ונראה אפאטי ומדוכא. לאחר יומיים התחילו הקאות ושלשולים קשים והבעלים הבהילו את שלג אל המרפאה.
איבחון וטיפול בסימפטומי המחלה של שלג
בבדיקה נמצא כי שלג מיובש, גופו היה קר וליבו פעם בקצב איטי מאוד.
שלג קיבל טיפול מיידי של עירוי נוזלים, הוא חומם ובמקביל נלקחה ממנו דגימת דם לצורך המשך איבחון. תוצאות בדיקת הדם היו עגומות. בספירת הדם נראה כי מספר תאי הדם הלבנים של שלג האחראים על מערכת החיסון, שואף לאפס. בדיקת הביוכימיה של הדם העידה על קריסה כללית של כל מערכות הגוף. תמונת דם זו אופיינית מאוד למחלת החתלתלת בשלביה הסופיים.
על אף הטיפול האינטנסיבי שלג לא החזיק מעמד ומת כעבור שעתיים.
מחלת החתלתלת
מחלת החתלתלת או בשמה הלועזי פאנאלאוקופניה היא מחלת חתולים נגיפית. זוהי מחלה קשה ומאוד מדבקת. בבעל חיים חולה הנגיף מופרש בכל הפרשות הגוף ובייחוד בצואה במשך שישה שבועות, ועמיד בסביבה למשך יותר משנה. הנגיף גורם לדלקת מעיים קשה ולפגיעה חמורה בתאי הדם הלבנים. סימני המחלה כוללים הקאות ושלשולים קשים וכן ירידה חזקה במערכת החיסון החושפת את בעל החיים לזיהומים קשים בכל חלקי הגוף, במקרים רבים מסתיימת המחלה במוות.
מחלת החתלתלת היא מחלה קשה שקל מאוד למנוע. זוהי אחת מארבע המחלות הכלולות בחיסון המרובע. יש לחסן כל חתול (גם כאלו אשר אינם יוצאים מהבית) פעמיים בשנת חייו הראשונה של החתול , ובהמשך זריקת דחף פעם בשנה, כל ימי חייו של החתול.
בחו"ל מחלה זו נדירה יחסית בקרב חתולי הבית עקב המודעות הגבוהה לחשיבות החיסונים. בארצנו עם זאת, המודעות לחיסונים נמוכה יותר, ומחלה זו נפוצה יותר גם בקרב חתולי החצר, וגם בקרב חתולי הבית.
